Ktouboth
Daf 63b
הלכה: שׁוּם הַדַּייָנִין שֶׁפָּחַת שְׁתוּת אוֹ הוֹסִיף שְׁתוּת כול'. כְּמַה דְּאַתְּ אָמַר בְּהֶדְיוֹט. בְּקַרְקַע עַד שְׁלִישׁ. בִּמְטַלְטְלִין עַד שְׁתוּת. וְדִכְוָותָהּ בְּהֶקְדֵּשׁ. בְּקַרְקַע עַד שְׁתוּת וּבִמְטַלְטְלִין עַד י̇ב̇. תַּמָּן תַּנִּינָן. שׁוּם הַיְתוֹמִים שְׁלֹשִׁים יוֹם. שׁוּם הֶקְדֵּשׁ 63b שִׁשִּׁים יוֹם. וּמַכְרִיזִין בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב. וְלָמָּה שְׁלֹשִׁים. כְּדֵי לְייַפּוֹת כּוֹחָן שֶׁלִּיתוֹמִים. וְיַכְרִיזוּ יוֹתֵר. עָד שְׁלֹשִׁים יוֹם אַתְּ מְיַפֶּה כוֹחָן. מִיכָּן וָאֵילַךְ אַתְּ מְרֵיעַ כּוֹחָן. וֶאֱמוֹר אַף בְּחֶקְדֵּשׁ כֵּן. שַׁנְייָא הִיא הֶקְדֵּשׁ. שֶׁאַתְּ תּוֹפֵס רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. וְיַכְרִיזוּ לְעוֹלָם. דַּייוֹ לְהֶקְדֵּשׁ שֶׁיְּהֵא כִפְלַיִים בְּהֶדְיוֹט. אָמַר רִבִּי יוּדָן. מִן מַה דְּאַתְּ אָמַר. שַׁנְייָא הִיא הֶקְדֵּשׁ שֶׁאַתְּ תּוֹפֵס רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאִם יִמְצְאוּ שׁוּמָן שֶׁאֵין מַחֲזִירִין וּמַחְלִיטִין.
Traduction
Comme pour les objets profanes on considère qu’il y a tromperie (entraînant la nullité) si l’on surfait un immeuble d’un tiers, ou un bien mobilier de 1/6; de même, en fait de sainteté (plus grave), la nullité est admise si l’on surfait l’immeuble de 1/6 et le mobilier de 1/12. On a enseigné ailleurs (524)Erakhin 6, 1: ''L’estimation juridique des biens d’orphelins (pour les vendre au profit des créanciers) a lieu pendant 30 jours; mais l’estimation du préposé au trésor sacré dure 60 jours, et la criée (l’avis) se renouvelle matin et soir''. Cette criée a lieu 30 jours, afin qu’elle tourne au profit des orphelins (par l’accroissement des enchérisseurs). Mais alors, pourquoi ne pas dépasser cette durée? -C’est que, jusqu’à 30 jours, ce sera un avantage pour eux; mais, au-delà, il pourrait en résulter un préjudice (525)Par une grand prolongation de temps celui qui se proposait l'achat pourrait y renoncer. Pour les saintetés n’éprouve-t-on pas les mêmes craintes? -Non, car il y a cette différence, qu’au fur et à mesure qu’un objet sacré a été pris, on ne peut plus renoncer à son acquisition. Mais alors (s’il n’y a pas de crainte à ce sujet), on devrait laisser enchérir toujours (sans limite de 30 jours), dans l’espoir d’une plus-value? Il suffit, fut-il répondu, que les saintetés atteignent le double du profane. R. Judan dit: de ce qu’il vient d’être déclaré, qu’à l’égard des saintetés ''il y a cette différence à noter qu’au fur et à mesure de la prise d’un objet sacré, on ne peut plus renoncer à son acquisition'', il est prouvé qu’une fois l’estimation trouvée (admise), on n’y reviendra plus, et l’attribution sera définitive.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע עד שליש. הוי אונאה כדאמרינן לעיל עד פלגא דהוא שליש מלבר ובמטלטלין עד שתות הוי אונאה:
ודכוותה בהקדש. מחמרינן עד הכפל בקרקע עד שתות ובמטלטלין עד י''ב הוי אונחה כדלקמן דמחמרינן בהקדש כפליים בהדיוט:
תמן תנינן. פ''ו דערכין שום היתומים ב''ד היורדין לנכסי היתומין למכרן ולהגבות לב''ח שמין את הקרקע ומכריזין ל' יום כל מי שירצה יבא ויקח:
שום הקדש. גיזבר המוכר קרקע של הקדש מכריזין ששים יום:
כדי לייפות כחן של יתומין. שמא בתוך כך יבאו המוסיפין על המקח:
מיכן ואילך. אם ימשך עוד הדבר יותר את מריע כחן שאפשר שמחמת המשך הזמן יחזיר בו מי שעמד על המקח מתחילה:
ואמור אף בהקדש כן. דניחוש נמי שמא יחזיר בו הראשון:
שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון. כלומר אין חשש זה בהקדש דראשון ראשון שפסק שוב אינו יכול לחזור כדתנן בפ''ח דערכין אמר אחד הרי היא שלי בעשר סלעים ואחד אומר בעשרים וחזר בו של עשרים ממשכנין מנכסיו עד עשר והראשון משלים עשר שפסק ואין יכול להחזיר שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט דמי:
ויכריזו לעולם. ואם האי חששא ליתא בהקדש א''כ יכריזו יותר מששים שמא יבאו המוסיפין יותר:
דיו להקדש שיהא כפליים בהדיוט. ולא יותר:
מן מה דאת אמר. שההקדש תופס ראשון ראשון שמע מינה שאם ימצאו שומן שאין מחזירין ומחליטין כלומר שאם פסק האחד כפי השומא של הב''ד ובא אח''כ השני ופסק כמו כך אין מחזירין מהראשון ומחליטין לו דכמו שהראשון נתפס והוא אינו יכול להחזיר כן נמי אין מחזירין ממנו:
וּמַכְרִיזִין בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב. בִּיצִיאַת פּוֹעֲלִים וּבְהַכְנָסַת פּוֹעֲלִים. וְאוֹמֵר שָׂדֶה וְסֵימָנֶיהָ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בִּשֶׁלֹּא מָֽצְאוּ שׁוּמָן מַחֲלִיטִין. דּוּ מַתְנִיתָא. שׁוּם הַדַּייָנִים שֶׁפָּחַת שְׁתוּת אוֹ הוֹתִיר שְׁתוּת מִכְרָן בָּטֵל. מִפְּנֵי שֶׁפָּחֲתוּ אוֹ הוֹתִירוּ. אֲבָל מָֽצְאוּ שׁוּמָן מַחֲלִיטִין. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. מַה חֲמִית מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הוּכְרְזוּ אֲנָן קַייָמִין. מִן דְּבַתְרָהּ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוּרֶת. מָהוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוּרֶת. רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי אָמַר. אַכְרָזָה.
Traduction
– ''La criée se renouvelle matin et soir'', est-il dit: le matin, à la sortie des ouvriers, et le soir à leur retour chez eux (pour qu’ils aient la possibilité d’acheter). Le crieur désignera le champ par sa situation, ou ses signes particuliers. R. Yossé dit: la criée a lieu 30 jours, aussi longtemps qu’il n’y a pas preneur (526)Que l'estimation n'est pas réalisée; mais dès qu’il y en a un, on lui attribue le bien mis à l’enchère. C’est ce que dit notre Mishna: ''Si, lors de la vente par le tribunal, il y a eu erreur de 1/6 de la valeur en plus ou en moins, la vente est nulle''; or, elle l’est à cause de la diminution, ou de la plus-value; mais s’il y a achat pour la valeur réelle, l’acquéreur le gardera. R. Hanania dit devant R. Mena: d’où sait-on qu’il s’agit ici du cas où il n’y a pas encore eu de criée? De la fin de notre texte, disant: ''si l’on a fait une enchère publique (527)''V.J, traité (Megila 4, 4); traité (Sanhedrin 1, 2)''''. Par là, dit R. Juda b. Pazi, on entend l’avis public (par criée).
Pnei Moshe non traduit
ומכריזין בבקר ובערב. הא דתנן התם שמכריזין בבקר ובערב טעמא משום שהוא ביציאת פועלים ובהכנסת פועלים כדמפרש בערכין דף כ''א בשעת הוצאת פועלים דאיכא דניחא ליה למיזבן אמר להו לפועלים אזילו וסיירוה ניהליה שילכו ויראו אותה אם היא יפה ובשעת הכנסת פועלים כי היכי דאזיל ושיילינהו שיזכור בעל הבית בערב לילך אצל הפועלים ולשאול אותן:
ואומר. המכריז אומר שדה פלונית בצד מצר פלוני:
ה''ג בשלא מצאו שומן אבל מצאו שומן מחליטין. הא דקתני מכריזין שלשים יום בשלא מצאו מי שפסק כפי השומא שלהן אבל מצאו שומן קודם מחליטין מיד ואין צריכין להכריז:
דו מתניתא שום הדיינים וכו'. כלומר שמביא ראיה מהמתני' דקתני מכרן בטל מפני שפחתו או הותירו אבל אם מצאו כדי שומן מכרן קיים ומחליטין מיד בלא הכרזה:
מה חמית מימר בשלא הוכרזו אנן קיימין. כלומר מנא לך לומר מתני' בשלא הכריזו עסקינן דדייקת מינה שאם מצאו שומן מחליטין בלא הכרזה:
מן דבתרה. וקאמר מן הסיפא שמעינן לה דקתני אא''כ עשו אגרת בקורת ש''מ דרישא בלא הכריזו היא:
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. עֲבָדִים שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ. וּשְׁטָרוֹת וּמְטַלְטְלִין שֶׁלֹּא יִגָּנֵבוּ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֵית הָדָא אָֽמְרָה שֶׁהָעֶבֶד נִפְדֶּה בִשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ. אִין. אָמַר לֵיהּ. וְהָתַנִּינָן. וּבְקַרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֶן. וְאָדָם כְּיוֹצֵא בָהֶן. אָמַר לֵיהּ. אָדָם שֶׁכָּן בֶּן חוֹרִין הוּא.
Traduction
Oula b. Ismaël n’est pas de cet avis (et suppose en tous cas la criée); toutefois, une vente sera valable sans criée, s’il s’agit par exemple des esclaves, de crainte qu’ils fuient en apprenant la vente, ou pour les biens mobiliers, de crainte des voleurs (mais pour les immeubles, la vente sera forcément précédée de l’avis public) – (528)Suit un passage traduit en Megila ibid.
Pnei Moshe non traduit
עולא בר ישמעאל אמר. כלומר דעולא בר ישמעאל פליג וסבר דאין ב''ד מחליטין בלא הכרזה וכדאמרינן בית דין שמכרו בלא הכרזה טעו בדבר משנה וחוזר והא דדייקת מרישא דאם מכרו שוה בשוה מכרן קיים בשלא הכריזו היינו בדברים שאין מכריזין עליהן כגון בעבדים כדי שלא יברחו כשישמעו שמכריזין עליהן וכן בשטרות ומטלטלין אין מכריזין עליהן שלא יגנבו מהנאספים לראותם כדי ללוקחן אבל בשארי דברים שמכריזין עליהן ולא הכריזו אפילו מצאו כדי שומן מכרן בטל והכי מסיח לה בבבלי דף ק':
לית הדא אמרה. לאו ש''מ ממתני' שהעבד נפדה בשלשה אם בא לפדותו מן ההקדש אין צריך אלא שלשה כשאר מטלטלין כדי שלא לפרסם הדבר וישמע ויברח:
א''ל אין. כן הוא שהעבד נפדה בג':
והתנינן. בפרק ד' דמגילה ובפ''ק דסנהדרין ובקרקעו' אם בא לפדותן מן ההקדש צריך עשרה ואחד מהן כהן לשומן כדיליף התם טעמא ואדם כיוצא בהן אם אמר דמי עלי צריך לפדותו בעשרה:
אדם שכן. אדם דקתני הכא בן חורין הוא אבל עבד נפדה בשלשה:
חֲנַנְיָה בַּר שֵׁילֶמְיָה בְשֵׁם רַב. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי. בְּעָא מֵיעֲבַד כְּרַבָּנִן. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּרָטָא. לֹא כֵן לִימַּדְתָּנוּ בְשֵׁם זְקֵינֶיךָ. אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ אִיגֶּרֶת בִּיקּוּרֶת. וְקִיבְּלָהּ. וְחָזַר בֵּיהּ וַעֲבַד כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בעא מיעבד כרבנן. דמתני' דאם לא עשו אגרת בקורת מכרן בטל:
לא כן לימדתנו בשם זקינך. רשב''ג אא''כ עשו איגרת בקורת. אלא אפילו בלא אגרת בקורת מכרן קיים דא''כ מה כח ב''ד יפה. ובבבלי גריס שאמר לו בהדיא א''כ מה כח ב''ד יפה:
Ktouboth
Daf 64a
משנה: הַיְּתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית אֵין לָהֶן כְּתוּבָּה וְלֹא 64a פֵירוֹת וְלֹא מְזוֹנוֹת וְלֹא בְלָאוֹת. וְאִם מִתְּחִילָּה נְשָׂאָהּ לְשֵׁם אַייְלוֹנִית יֵשׁ לָהּ כְתוּבָּה. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל בַּת יִשְׂרָאֵל לְנָתִין וּלְמַמְזֵר יֵשׁ לָהֶן כְּתוּבָּה.
Traduction
L’orpheline qui refuse, une fois majeure, de rester avec le mari à qui elle a été fiancée en sa minorité, ou celle qui se trouve être à un 2e degré de relation illicite comme parente, ou celle qui est d’une stérilité évidente (529)Cf, traité (Yebamot 2, 4), n’a pas droit (en se séparant) à une restitution de douaire, ni aux revenus, ni à l’entretien, ni à un dédommagement des maris pour usure des biens personnels de cette femme. Mais si, dès l’instant du mariage, le mari savait qu’elle est stérile, elle a droit à la restitution du douaire. De même, une veuve épousée par un grand-prêtre, ou une femme répudiée ou ayant déchaussé, épouse d’un simple prêtre, une bâtarde ou une descendante de la tribu vouée au culte, mariée à un simple israélite, ou une fille d’israélite mariée à un tel descendant ou à un bâtard, ont toutes droit à leur douaire.
Pnei Moshe non traduit
הלכה היתומה. שמיאנה כדמפרש בגמרא ולהכי קרי לה יתומה דסתם ממאנת יתומה היא ובנוסחת הבבלי הממאנת:
מתני' והשניה. שניה לעריות שהן מדברי סופרים:
אין להן כתובה. מנה ומאתים ממאנת משום דמעצמה יוצאה שניה קנסוה רבנן מפני שהיא מרגילתו לנשאה שאינה נפסדת כלום בנשואין שהרי אינה נפסלת בהן וולדה כשר איילונית משום דמקח טעות הוא:
ולא פירות. הפירות שאכל הבעל אין מוציאין ממנו:
ולא מזונות. כגון אם לותה ואכלה בעודה תחתיו ואח''כ מיאנה אין הבעל חייב לשלם אבל חייב במזונותיה בעודה תחתיו והשניה והאיילונית אין להן מזונות אפילו בעודן תחתיו וכל שכן אם לוו ואכלו שאין הבעל חייב לשלם:
ולא בלאות וכו'. מפורש בפרק ט' דיבמות:
הלכה: הַיְּתוֹמָה וְהַשְּׁנִייָה וְהָאַייְלוֹנִית כול'. נִיחָא שְׁנִייָה אַייְלוֹנִית. יְתוֹמָה. וִיתוֹמָה אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּיפְתָּר בִּיתוֹמָה שֶׁמֵּיאֵינָה. רִבִּי אַייבוֹ בַּר נַגָּרִי רִבִּי אִימִי. כְּשֵׁם שֶׁקָּֽנְסוּ בָהּ כָּךְ קָֽנְסוּ בוֹ. לֵיי דֶה מִילָּה. שֶׁאִם קִידְּשָׁהּ בְּלִיטְרָא שֶׁלְּזָהָב שֶׁהוּא מְאַבֵּד אֶת הַכֹּל.
Traduction
On comprend que la femme au 2e degré de relation illicite, ou celle d’une stérilité évidente, n’ait pas droit au douaire; mais pourquoi est-ce de même pour l’orpheline fiancée en sa minorité? N’a-t-elle pas un douaire? R. Hiskia ou R. Abahou répond, au nom de R. Yohanan, qu’il s’agit de punir de cette façon l’orpheline mariée en sa minorité, laquelle refuse de rester mariée avec celui qui lui a été donné. R. Aïbo b. Nagri ou R. Imi dit: comme la femme est mise à l’amende en ce cas, l’homme le sera aussi. De quelle façon le sera-t-il? S’il l’a consacrée pour femme en lui donnant un instrument (litra) d’or, cet objet sera entièrement perdu pour lui, lors de leur séparation – (530)Toute la suite jusqu'à la fin du chap est traduite en (Yebamot 9, 4).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניחא שניה איילונית. שאין להן כתובה:
יתומה ויתומה אין לה כתובה. בתמיה:
כך קנסו בו. כדמפרש ליידא מילה לאיזה דבר קנסו אותו שאם קידשה בליטרא של זהב מאבד הוא את הכל כשיוצאה ממנו משום קנס ובממאנת טעמא מפני שרצה לאבד את מעותיו לקדש הקטנה שתוכל למאן בו:
וְלֹא פֵירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. שֶׁאֵין לֹו עָלֶיהָ אֶלָּא אֲכִילַת פֵּירוֹת בִּלְבַד. תַּנֵּי רִבִּי יוֹסֵי צַייְדָנִייָא קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וּפַלִּיג עַל רִבִּי יִרְמְיָה. וְזַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּבְהֵפֵר נְדָרֶיהָ. מַהוּ לֹא פֵירוֹת. שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֲכִילַת פֵּירוֹת שֶׁאָכַל.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
ולא פירות וכו'. כל הסוגיא עד סוף הפרק גרסינן לה ביבמות פ''ט הלכה ד' ושם מפורש היטב וע''ש:
סליק פירקא בס''ד
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּכָל שָׁעָה הַוָה רִבִּי הִילָא רִבִּי אָמַר לִי. תְּנִי מַתְנִיתָךְ. יוֹרְשָׁהּ וּמִיטַמֵּא לָהּ. וְתַנִּי רִבִּי חִייָא כֵן. מְטַמֵּא הוּא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ כְשֵׁירָה. וְאִינוֹ מִיטַמֵּא לְאִשְׁתּוֹ פְסוּלָה.
Traduction
רִבִּי רְאוּבֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. עַבְדֵי שְׁנִייוֹת מַהוּ שֶׁיֹּאכְלוּ בַתְּרוּמָה. אָמַר לֵיהּ. שְׁתוֹק וְיָפֶה לָךְ. הִיא אוֹכֶלֶת וַעֲבָדֶיהָ אֵינָן אוֹכְלִין.
Traduction
תַּמָּן תַּנִּינָן. גֵּט הַמְעוּשֶּׂה בְיִשְׂרָאֵל כָּשֵׁר וּבַגּוֹיִם פָּסוּל. שְׁמוּאֵל אָמַר. פָּסוּל וּפוֹסֵל בִּכְהוּנָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֵין מְעַשִּׂין אֶלָּא כְגוֹן אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט. וְהָא תַנִּינָן. שְׁנִיּוֹת. לָא בְגִין דָּא אָמַר שְׁמוּאֵל. וְהָא תַנִּינָן. הַמַדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּיהֲנוֹת לוֹ. עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם יַעֲמִיד פַּרְנָס. יוֹתֵר מִכֵּן יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא מוֹצִיא. שָׁמַעְנוּ שֶׁכּוֹפִין.
Traduction
מַה בֵין אֵילּוּ לָאֵילּוּ. אֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין חִיזּוּק. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וְאֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי סוֹפְרִין וְדִבְרֵי סוֹפְרִין צְרִיכִין חִיזּוּק. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. אִית דְּבָעֵי מֵימַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד וְלֹא קָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וְאֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁאֵין קְנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד וְקָֽנְסוּ בָהֶן דָּבָר אַחֵר. לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה. מַה נְפִיק מִן בֵּינֵיהוֹן. הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּיסֵית. מָאן דָּמַר. אֵילּוּ עַל יְדֵי שֶׁהֵן דִּבְרֵי תוֹרָה. וְזוֹ הוֹאִיל וְהוּא דְבַר תּוֹרָה לְפִיכָךְ יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה. וּמָאן דָּמַר. אֵיּלּוּ עַל יְדֵי שֶׁקְּנָסָן בְּיָדָן וּבְיַד הַוְולָד. וְזוֹ הוֹאִיל וְאֵין קְנָסָהּ בְּיָדוֹ וּבְיַד הַוְולָד לְפִיכָךְ אֵין לָהּ כְּתוּבָּה.
Traduction
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אָמַר. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. בִּמְזוֹנוֹת פְּלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ מְזוֹנוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. אוֹמְרִים לוֹ. הוֹצִיא. וְאַתְּ אָמַר אָכֵין. הוּא בָּעֵי מֵימַר. מָן דָּמַר. בִּתְנַאי כְּתוּבָּה פְלִיגִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. יֵשׁ לָהּ תְּנַאי כְתוּבָּה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁאֵין לָהּ מְזוֹנוֹת. בְּיוֹרְשֶׁיהָ קָֽנְסוּ. כָּל שֶׁכֵּן בָּהּ. מָאן דָּמַר. פְּלִיגִין. בִּמְזוֹנוֹת. הָא בִּתְנַאי כְתוּבָּה לא. בָּהּ קָֽנְסוּ. לֹא קָֽנְסוּ בְיוֹרְשֶׁיהָ.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source